שיפור מצב הרוח
פרופ' משה בר, ראש המרכז לחקר המוח בבר- אילן
האם אפשר לשפר את מצב הרוח בעזרת חשיבה? במחקר שעורך פרופ' משה בר, ראש המרכז לחקר המוח בבר-אילן, הוא בוחן דרכים לשפר את מצב הרוח של אנשים דיכאוניים על ידי שינוי דפוס החשיבה שלהם
מצב רוח הוא מצב רגשי שנמשך פרק זמן מסוים. כשהוא "טוב" הוא נוסך תחושת ביטחון, שלווה פנימית, שמחה ואפילו מוטיבציה לקראת הבאות. כשהוא "רע" הוא גורם לעצבות, לדאגה, לירידה במוטיבציה ולעיתים גם לעייפות. מצב הרוח משתנה בעיקר בהתאם לאירועים בחיים; הוא מושפע מהחוסן הנפשי של האדם ומנטייתו לפסימיות או לאופטימיות; אך על פי פרופ' משה בר, ראש המרכז לחקר המוח בבר-אילן, יש גורם נוסף המשפיע על מצב הרוח: דפוס החשיבה של האדם.
לדבריו, מצבי הרוח הם כמו ההגאים המטיסים את העפיפון. "כשמצב הרוח טוב, אנחנו פתוחים יותר לרוח, מזהים הזדמנויות ופועלים, חברים יצרניים ומועילים בחברה וגם נהנים מהחיים".
לכל אדם יש עליות ומורדות במצב הרוח. השינויים האלה, אומר פרופ' בר, דוחפים את בני האדם להישגים ולהפקת לקחים. לעומת זאת, כשמצב רוח מסוים מתמשך, ובייחוד מצב רוח שלילי, הוא עשוי להוביל לדיכאון קליני. לדיכאון מתמשך יש גם השלכות פיזיולוגיות, כמו פגיעה בלב, ובעקיפין יש לו גם השלכות כלכליות וסביבתיות. העולם הרפואי מציע תרופות לטיפול בדיכאון ובמקרים קיצוניים אף טיפול בהלם חשמלי; הפסיכולוגים מציעים פסיכותרפיה, ויש גם טיפולים אלטרנטיביים כמו מדיטציה ועוד.
תקיעות מחשבתית
פרופ' בר חוקר את צורת החשיבה בקרב אנשים דיכאוניים ובקרב אנשים עם מצב רוח נורמטיבי, במטרה למצוא מענה קוגניטיבי לטיפול בדיכאון, והוא מעיד כי האבחנות אינן פשוטות: "בניגוד לרגש כגון אהבה, שנאה או פחד, שאפשר להגדירם במדויק, קשה לנתח ולחקור את מצבי הרוח, בשל הקושי להגדיר את מקורם".
כחלק מהתמחותו בנוירולוגיה קוגניטיבית, המתמקד בצורות החשיבה של המוח ותחומים כמו זיכרון, קשב וחיזויים במוח, הוא בוחן אפשרות לטיפול מסוג חדש. במחקר שערך בקבוצת אנשים הסובלים מדיכאון גילה פרופ' בר כי מאפיין אותם דפוס מחשבה הנקרא "רומינציה" (Rumination). "זה כמו להעלות גרה", מסביר פרופ' בר, "אנשים אלה מקובעים בצורת חשיבה מסוימת. לדוגמה, אדם שהעיר הערה שאינה במקומה, מוצא את עצמו חושב על כך כל היום: 'למה אמרתי את זה, לא הייתי צריך להגיד את זה, איזה אידיוט אני...'. וכך זה נמשך במעגל סגור. לפעמים זה קורה גם לאנשים שאינם מדוכאים, אבל ההבדל הוא שאחרי רבע שעה של 'דגירה' הם מניחים לנושא והוא מפסיק להפריע להם. גם אם ישובו וייזכרו בו, זה לא יעסיק אותם ללא הרף. המוח הבריא הוא מוח אסוציאטיבי, הקופץ ממחשבה למחשבה".
חשיבה אסוציאטיבית
האם אפשר לשנות את צורת החשיבה של אנשים הסובלים מדיכאון? זוהי הסוגיה שפרופ' בר מתעמת אתה בשלב הנוכחי של מחקרו. "אנחנו לא מנסים לשנות את תוכן החשיבה של אנשים אלה", מסייג פרופ' בר, "אם מישהו איבד קרוב יקר אנחנו לא יכולים להגיד לו לשכוח מזה. זה באמת עצוב, וזה חלק מהדברים שצריך להתמודד איתם בחיים. אבל אם אנשים לא חוזרים לתפקוד, ממשיכים לסבול ממצבי רוח רעים ומחשבתם 'תקועה' ללא סיבה נוספת, אנחנו בודקים אם אפשר להחזיר להם את הצורה הבריאה יותר של חשיבה, שהיא אסוציאטיבית. כמדענים, אנחנו יכולים לנסות ולהאיר את תוכן המחשבות של הסובלים מדיכאון, להדגים להם איך אפשר לעבור ממחשבה למחשבה בצורה של זרימה ואיך לחשוב מנקודת מבט רחבה יותר. באמצעות משחקים או תרגילים קוגניטיביים אנו מנחים אותם איך לעשות זאת".
מחשבה 'תקועה' מאפיינת גם אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), ואנשים עם התמכרות. לדברי פרופ' בר, אם המחקר יוכיח שאפשר לשנות את דפוס החשיבה, נוכל לסייע לאנשים רבים. למעשה, הוא מבשר, הכלים לשינוי החשיבה יעזרו לכולנו לשפר את מצב הרוח.
המחקר, הנערך במרכז לחקר המוח בבר-אילן, בודק את מבנה מוחם של אנשים עם דיכאון קליני. צילומי MRI של אנשים כאלה הראו כי הדיכאון המתמשך הביא לשינוי במבנה ההיפוקמפוס (אזור במוח שיש לו תפקיד בזיכרון אודות עובדות ואירועים). שינוי זה ניתן לתיקון בעזרת תרופות נוגדות דיכאון - וצוות המחקר בודק, האם אפשר לתקן את המצב באמצעות שינוי דפוסי החשיבה, במקום תרופות. "אם נצליח לשנות באמצעים קוגניטיביים את צורת החשיבה של אנשים עם דיכאון", מקווה פרופ' בר, "ייתכן שהדבר ישפיע גם על ריכוזי החומרים הכימיים במוח, ובסופו של דבר גם הנוירוטרנסמיטרים יתאזנו לפי מצב הרוח שלהם. זה משהו שעדיין בבדיקה ורחוק ממציאות, אבל אנחנו אופטימיים".
