דרך הנמלים אל הקן
מדוע נמלים הן מודל מובהק של מערכת מורכבת?
על אף שכל נמלה היא יצור פשוט יחסית, היכולת הקבוצתית שלהן לאסוף מידע מהסביבה, לקיים שיתופי פעולה, לבצע מטלות מורכבות, ולהתמודד עם אתגרים ביעילות – ללא ניהול מרכזי – מראה כי במקרה זה, השלם גדול מסכום חלקיו.
ד"ר אהוד פוניו. סופר-אורגניזם
נמלים הן, ככל הנראה, יצורי-העל (סופר-אורגניזם) המוצלחים ביותר בטבע. יחד עם בני-האדם הן מושלות בכדור-הארץ. אבל עבור ד"ר אהוד פוניו, מדען סגל, זואולוג בהכשרתו וחבר בקבוצת המחקר של ד"ר עופר פיינרמן, הנמלים הן, בראש ובראשונה, מודל מובהק של מערכת מורכבת.
בדומה לבני-האדם, הנמלים חיות בחברות ענק אשר עשויות למנות מיליוני פרטים בקן יחיד. כל קן כזה – בניגוד למערכות מורכבות רבות – מהווה מערכת מבוזרת (ללא ניהול מרכזי). אלא שבניגוד לבני-האדם, אשר הרעיון של מחיה בחברות גדולות חדש עבורם יחסית, הנמלים פיתחו אורח-חיים חברתי כבר לפני יותר מ-120 מיליון שנים. אמנם, כל נמלה היא יצור פשוט יחסית, אבל יכולתן לאסוף מידע מהסביבה, יחד עם התקשורת המורכבת ושיתופי-הפעולה ביניהן, יוצרים סינרגיה – מאפיין נוסף של מערכות מורכבות, כך שהשלם גדול מסכום חלקיו. בזכות כישוריהן אלו מבצעות הנמלים מטלות מורכבות כמו בניית קינים, ניווט לעבר משאבים, חלוקת עבודה יעילה, הפצת מזון בקן ואחסונו, וכן קבלת החלטות קולקטיביות לגבי איתור קן חדש ומעבר אליו. נמלים גם מפגינות יכולות מרשימות בכל האמור בפתרון בעיות, שחלקן נחשבות קשות מבחינה חישובית.
להמשך הכתבה
