השקעה בקופת גמל לפי תיקון 190 – מורה נבוכים
ירון מוסקונה ומנחם לביא , יועץ ומתכנן פיננסי, שבילים תכנון פיננסי אישי ומשפחתי
אם עברתם את גיל 50, ייתכן מאוד שנחשפתם בתקשורת האינטרנטית והאחרת למודעות פרסום רבות המדברות על כך ש"מגיע לכם כסף מהמדינה" לאור תיקון 190. מן הסתם, אם גיל הפרישה ההולך ומתקרב התחיל להעסיק אתכם, והמחשבות על הקצבה בפנסיה החלו לצוץ, אזי המודעות משכו את תשומת לבכם.
מאחורי המודעות עומדים בתי ההשקעות, אשר מעוניינים שתשקיעו כספים בקופות הגמל שלהם, בפיתוי ההטבות אותן מציע תיקון 190, ובשילוב יתרונות נוספים כגון: דמי ניהול אטרקטיביים, מסלולי השקעה מגוונים, ואפשרות מעבר בין מסלולי השקעה בלי שהדבר ייחשב לאירוע מס.
אם כן במה עסקינן ? מהן אותן הטבות לפי תיקון 190 שבהן מדובר, והאם הן מצדיקות השקעה בקופות גמל על פני מכשירי השקעה אלטרנטיביים בשוק ההון?
תיקון 190, אשר נחקק כבר ב-2012, עוסק במגוון נושאים, שאחד מהם הינו "קצבה מוכרת".
מהי "קצבה מוכרת" ? מדובר בקצבה, המתקבלת מכספים שהופקדו לחיסכון פנסיוני – אשר במועד ההפקדה לא התקבלה בגינם הטבת מס.
כספים אלה יכולים לנבוע מהפקדת כספים לחיסכון עצמאי (ללא הפקדות מעסיק) בקופ"ג לקצבה, אשר במועד ההפקדה לא היה זכאי החוסך בגינן להטבות מס לפי סעיפים 45 א' (זיכוי) או סעיף 47 (ניכוי) לפקודת מס הכנסה.
קצבה מוכרת יכולה לנבוע בנוסף גם מהפקדות במעמד שכיר:
- הפקדות עובד לתגמולים מעבר לתקרה המזכה בהטבות מס (8,600 X 7% לחודש - בשנת 2017)
- הפקדות מעסיק לתגמולים מעבר לתקרת ההוצאה המוכרת (24,183 X 7.5% לחודש – בשנת 2017)
- הפקדות מעסיק לפיצויים מעבר לתקרת הפיצויים ( 32,000 ₪ בשנת 2017)
- כספי פיצויים שהועברו ל-"חשבון חדש", דהיינו כספי פיצויים שהושארו בחשבון חדש בקופ"ג לאחר התחשבנות עם מס הכנסה בסיום העסקה.
יש לציין כי גם קצבה הנובעת מהפקדה בקופ"ג להשקעה נחשבת לקצבה מוכרת, אך בשונה מקופ"ג לפי תיקון 190, קופ"ג להשקעה נזילה החל מיומה הראשון ללא תלות בגיל העמית. עמית אשר יהיה מעוניין למשוך את הכספים מקופ"ג להשקעה שלא בדרך של קצבה ישלם מס רווחי הון של 25% על הרווח הראלי.
החל מגיל 60 יחולו על קופ"ג להשקעה כללי המשיכה החלים על קופ"ג לפי תיקון 190, דהיינו משיכה כקצבה מוכרת או היוון קצבה מוכרת (משיכה כסכום הוני) כפי שיפורט בהמשך.
ההטבה המרכזית לפי תיקון 190 היא, שקצבה אשר תוכר כקצבה מוכרת תהיה פטורה ממס (ללא הגבלת תקרה).
בנוסף, ניתן למשוך את הקצבה המוכרת כסכום הוני (היוון קצבה), בכפוף לעמידה בכל התנאים הבאים:
• גיל 60 ומעלה.
• הוכחת קצבה "מזערית", בסך 4,405 ₪ (בשנת 2017) שלא מקרן פנסיה ותיקה או מפנסיה תקציבית.
• התחלת קבלה של הקצבה בפועל.
חוסך העומד בתנאים הנ"ל ומבצע היוון של הקצבה המוכרת יישלם מס רווחי הון של 15% על הרווח הנומינלי, במקום 25% על הרווח הריאלי (שיעור המס בהשקעה רגילה בשוק ההון).
אך - אליה וקוץ בה
למרות ההטבות הגלומות בקצבה המוכרת, יש לתת את הדעת למספר נקודות:
1. אין אפשרות לדעת – עד מועד קבלת הקצבה בפועל– מהו המקדם שעל פיו תחושב הקצבה (במלים אחרות – כמה שקלים צריכים להחסך עד היציאה לפנסיה לכל שקל של קצבה). " . האם מבחינה כלכלית קבלת קצבה פטורה ממס מקופ"ג לפי תיקון 190 תהיה עדיפה על פני חיסכון באפיק אחר ו"אכילת" החסכון באופן עצמאי ביציאה לפנסיה (תוך תשלום מס רווחי הון) ? תשובה לשאלה זו תלוייה בין היתר בהנחות על תוחלת החיים שלנו, על יכולתנו להשיג תשואה עודפת באפיקים אחרים, ועוד.
בנוסף, קופות הגמל מוגדרות כקופות "לא משלמות" לקצבה, כלומר חוסך המתעתד למשוך את החיסכון כקצבה, יצטרך להעביר את הכספים לקופת גמל "משלמת" (לדוגמא קרן פנסיה או פוליסת מנהלים)
2. בשל הקושי הקיים "בצביעת" הכספים שהופקדו כקצבה מוכרת, רשויות המס מערימות קשיים רבים באישור משיכת כספים כקצבה מוכרת. אי לכך, מומלץ לשמור את כל טפסי 106 והדוחות השנתיים מחברות הביטוח לאורך השנים. החל משנת 2016 החלו המעסיקים להידרש לדיווח על הכספים המופקדים במבנה אשר יאפשר לגופים הפיננסיים לבדל את הכספים שהופקדו כקצבה מוכרת.
3. הכספים ניתנים למשיכה החל מגיל 60 בלבד. משיכת כספים לפני גיל זה תחשב משיכה שלא כדין ותגרור תשלום מס של 35% לכל הפחות.
4. חוסך בן 60 שלא פרש פרישה מוקדמת, לא יוכל להוון את הכספים, כיוון שלא יוכל להוכיח קבלת קצבה מזערית - וזאת עד לפרישתו בפועל.
5. לא תמיד תשלום מס נומינלי של 15% עדיף על מס ריאלי של 25%. בהחלט ייתכנו מצבים (במיוחד בשנים בהן האינפלציה גבוהה) בהם תשלום מס על הרווח הריאלי יהיה נמוך יותר מתשלום מס על הרווח הנומינלי.
6. ככלל, הפקדות בקופ"ג במעמד עצמאי נחשבות כהפקדה לקצבה מזכה, זאת עד לסכום הפקדה שנתי של 34,056 ₪ (בשנת 2017) – תקרת ההפקדה המוכרת לצרכי מס לעצמאי. אי לכך, נקודת המוצא של רשויות המס היא, שרק כספים שיופקדו מעבר לסכום זה יחשבו ככספים לעניין קצבה מוכרת, אלא אם יוכיח העמית כי לא היה זכאי להטבות מס בגין ההפקדות שמתחת לתקרה.
ומה קורה עם ירושות:
חוסך בקופ"ג יכול למנות מוטבים שיקבלו את יתרת הכספים הצבורים לאחר פטירתו,
על פי התנאים הבאים:
א. העמית נפטר לפני גיל 75 - יקבלו המוטבים פטור מלא ממס על הסכום שנחסך.
ב. העמית נפטר לאחר גיל 75 – (השינוי בעקבות תיקון 190):
1. במידה והנפטר טרם החל לקבל את הקצבה המוכרת יוכלו המוטבים:
א. למשוך את הכספים כסכום הוני - ולשלם מס רווח הון של 15%.
ב. להעביר את הכספים לקופה חדשה ע"ש המוטב ולמשכם כקצבה בעתיד – ולקבל פטור מלא ממס, כולל על הרווחים העתידיים.
ג. להעביר את הכספים לקופה חדשה ע"ש המוטב ולמשכם כסכום הוני בעתיד – בתשלום מס של 15% על הרווח ביום העברת הכספים, ומס בשיעור של 25% על הרווחים שנצברו מיום ההעברה ועד ליום משיכת הכספים.
2. במידה והנפטר החל לקבל את הקצבה המוכרת, תוך הבטחת מספר קצבאות מינימלי למוטבים לאחר פטירתו, יוכלו המוטבים:
א. למשוך את הכספים כסכום הוני - ולשלם מס רווח הון של 15%
ב. למשוך את יתרת הכספים כקצבה – ולקבל פטור ממס עד לתקרת הקצבה המזכה (8,360 ₪ בשנת 2017).
לסיכום - אין ספק שהפקדת כספים לחיסכון בכלל, ולחיסכון פנסיוני בפרט - היא דבר מבורך, אך בסבך התקנות והמיסוי, יש לעשות זאת בתבונה ובתכנון מושכל, כדי להפיק ממנה את המירב.
כמו כן יש לזכור, שבנוסף לתקנות המיסוי והמשיכה, צריך לקחת בחשבון בכל תכנון חיסכון והשקעות את כלל הנתונים האישיים והמשפחתיים, הצרכים, ההעדפות, האלטרנטיבות הקיימות, ולבצע תכנון חיסכון והשקעות מושכל המתחשב בהם, תוך הבנת הסיכויים והסיכונים באלטרנטיבות השונות לחיסכון והשקעות.
הכותבים הינם מנהלים בחברת "שבילים תכנון פיננסי אישי ומשפחתי", ומייעצים ליחידים ולמשפחות באימוץ אסטרטגיות וכלים פיננסיים שיסייעו בהשגת מטרות חיים, ובניהול נכון של כלכלת המשפחה על כלל היבטיה. האמור אינו מהווה ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או ייעוץ מס המתחשבים בצרכי כל אדם, ואינו נועד להחליפם.