אברהם קישקע, יוסף הרינג וסוניה צימעס: איך הגיעו מאכלים לשמות משפחה?
על ידי בית התפוצות
חיים גיוזלי, מנהל אגף מאגרי מידע
גפילטע פיש הוא ככל הנראה המפורסם ביותר בין המאכלים של יהודי מזרח אירופה. בורשט, שמאלץ ובייגל הם מאכלים ידועים אחרים, אבל מעטים יודעים ששמותיהם של המאכלים הידועים הללו הם גם שמות משפחה יהודיים, כמו גם באבקה, קישקע, צימעס ורבים אחרים. גם היום חיים בישראל לפחות מאה אנשים ששם משפחתם הוא "הרינג" ובארה"ב חיים מעל מאה אחרים הנושאים את שם המשפחה "שמאלץ".
זאב אנגלמאיר: "קן לקרפיון" "ויהי צחוק" – הומור יהודי מסביב לעולם. תערוכה של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, 2018
מקורם של חלק משמות המשפחה האלה ביידיש, כגון גיטפלייש ("בשר טוב"), וייסברוט ("לחם לבן"), או פפרקיכן (סוג של עוגית זנגוויל), שמות אחרים נגזרו מגרמנית, למשל וייסקראוט ("כרוב לבן") או זאוראפל ("תפוח חמוץ") וגם השפה הפולנית שופעת דוגמאות של שמות משפחה שנגזרו משמות של מאכלים, למשל: הרבטה ("תה"), צ'וסנק ("שום"), אובז'נק (סוג של בייגל).
לאבותיהם של יוצאי מזרח אירופה היה יחס מיוחד למאכלים שלהם, יחס שבא לידי ביטוי בחלק משמות המשפחה שהם אימצו במהלך המאה ה-19. מתברר ששמות משפחה שנגזרו משמות של מאכלים יהודיים, תבלינים, מצרכים או משקאות היו יותר נפוצים ממה שנהוג לחשוב, בעיקר בקרב יהודי פולין, גליציה ותחום המושב היהודי באימפריה הרוסית. בדיקה של קטגוריה זו של שמות משפחה מאפשרת תובנה נוספת על אורח החיים של היהודים האשכנזים.
מה הייתה הסיבה בגללה הם אימצו את שמות המשפחה האלה? בקרב האוכלוסייה היהודית בארצות מרכז ומזרח אירופה במהלך העשורים הראשונים של המאה ה-19, בחירת שם המשפחה נבע מדרישות החקיקה שנכפו על היהודים על ידי השלטונות בארצות מגוריהם. מאז ומעולם יהודים חיו ללא שם משפחה. מבחינת ההלכה היהודית או אורח החיים היהודי-מסורתי אין צורך בשם משפחה במובן המודרני של המושג, דהיינו שם שהוא משותף לקרובי אותה משפחה ואשר עובר בירושה מדור לדור, ללא שינוי.
כאשר יהודים נאלצו לאמץ שמות משפחה בתחילת המאה ה-19, היה רק טבעי שכינויים רבים הפכו לשמות משפחה קבועים העוברים מדור לדור, ובכלל זה גם שמות משפחה שנגזרו משמות של מאכלים. שמות משפחה אלה מהווים מקור מידע מידע חדש ומפתיע על חיי היום-יום בקהילות היהודיות של מרכז ומזרח אירופה לפני כמאתיים שנים.
